#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו, מה הדין.	אם נתרמה תרומה לפני שנודע, פטורים להביא שוב, והשלוחים נשבעים לגזברים שבועת השומרים.&nbsp;<div>ואם נתרמה תרומה אחרי שנודע, שוקלין אחרים תחתיהן, והשלוחים נשבעין לבני העיר.</div>	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו, ונודע לפני שתרמו את הלשכה ושקלו בני העיר אחרים תחתיהם, ולבסוף נמצאו המעות או הגנבים, מה הדין. 2	"אלו ואלו שקלים הם.<br>לת""ק אין עולין להן לשנה הבאה. <br>לר' יהודה עולין להן לשנה הבאה.&nbsp;"	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסביר רבא בדעת ר' יהודה שהמעות עולים לשנה הבאה, ומה הקשה עליו אביי.	קסבר רבי יהודה חובות של שנה זו קריבות לשנה הבאה.&nbsp;<div>איתיביה אביי, פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן וכו' כולן ימותו דברי רבי יהודה.<br>ולרבא מדוע ימותו, הרי אפשר להקריב אותם ביום כפור בשנה הבאה.</div>	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם שעירי ע""ז.&nbsp;"	"צבור שחטאו בע""ז בהוראת ב""ד, מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת."	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אם נתרמה תרומת הלשכה קודם שנודע שאבדו, אין בני העיר צריכים להביא שוב שקלים.	דתניא תורמין על האבוד שלא נודע, - כשהיו ממלאים שלש קופות מכסף הלשכה כדי לקחת קרבנות צבור, תורמין אותן על מנת שיהיו כולם זוכים בתרומת הקופה להיות הקרבנות גם עליהם, ואפילו על מי ששלח שקלו ואבד לו ואין ידוע לו.	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ענה רבא על קושית אביי מפר ושעיר שאבדו.	"שא""א להקריב בשנה הבאה, כי מחודש ניסן ואילך אין קרבנות ציבור באים מן הישן. (משא""כ השקלים החדשים שחייבים הבעלים לשקול, לא יתנו בלשכה של שקלי שנה זו, אלא עם שקלים חדשים שישקלו הציבור לשנה הבאה. ריב""א)"	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמראש חודש ניסן אין מביאין קרבנות מתרומה ישנה.	דאמר רבי טבי אמר רבי יאשיה, אמר קרא 'זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה', חידושין יתירי כתיבי לדרשה, לומר לך יש חודש שאתה צריך לחדש הקרבנות ולהביאם מתרומה חדשה.&nbsp;<div>וגמר 'שנה שנה' מניסן, דכתיב 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה'.</div>	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דחתה הגמ' את תירוץ רבא על קושית אביי מפר ושעיר של יום הכפורים.	"שזה מתרץ רק על שעיר, אבל הפר הוא קרבן יחיד שאינו בא מתרומת הלשכה.<br>וא""ת שגוזרים פר אטו שעיר, וכי בשביל כך ימות.<br>ועוד שלהביא קרבנות צבור מתרומה חדשה זה רק למצוה ואינו מעכב. דאמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן יצא אלא שחסר מצוה."	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירץ רב זירא על קושית אביי לרבא מפר ושעיר של יוה""כ, ומה דחו."	שלא משאירים את השעיר לשנה הבאה לפי שאין הגורל קובע משנה לחברתה.<br>והקשו שנגריל שוב בשנה הבאה, וענו גזירה שמא יאמרו שגורל קובע משנה לחברתה.<br>והקשו הא תינח שעיר פר מאי איכא למימר, וענו גזירה פר אטו שעיר.<div>והקשו ומשום גזירה ימותו [דיו אם ירעה].</div>	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירצו רבנן קמיה דאביי על קושיתו לרבא מפר ושעיר של יוה""כ, ומה דחו."	אמרוה רבנן קמיה דאביי גזירה משום חטאת שמתו בעליה [שמא ימות הכהן גדול באותה שנה]<br>והקשו הא תינח פר שעיר מאי איכא למימר, וענו גזירה שעיר אטו פר.<div>והקשו ומשום גזירה ימותו.&nbsp;</div>	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת עולת חודש בחודשו. מנין שחודש ניסן הוא הזמן שצריך להביא קרבנות מתרומה חדשה.	גמר שנה שנה, 'זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה', וכתיב 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה'.	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה תירוץ מנסה הגמ' לתרץ על קושית אביי לרבא מפר ושעיר של יו""כ."	גזירה משום חטאת שעברה שנתה [שמא עד יום הכפורים הבא תעבור שנה על השעיר הזה משנולד, וקיימא לן בכל שעירי חטאת שפסולין לאחר שנה].	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל שעירי חטאת פסולים לאחר שנה. מנלן.	"בחטאת יחיד של ע""ז נאמר וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת, וכתוב '<font color=""#ff0000"">תורה אחת</font> יהיה לכם לעושה בשגגה', הרי כל התורה כולה כע""ז, מה חטאת ע""ז בת שנתה אף כולם בת שנתה."	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יתכן ששעיר יום כפור של שנה שעברה לא תעבור שנתו ביום כפור הבא.	"לרבנן לא שייך, כי סוברים שמונים שנה לחדשים.&nbsp;<div>לרבי שייך, כי סובר שמונים שס""ה יום, ויתכן לפעמים שמיום לידת השעיר (שהוא לפחות שמונה ימים לפני יום כפור) עד ליום כפור הבא לא יעברו אלא שס""ד יום.</div>"	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המוכר בית לחבירו בבתי ערי חומה מה דינו עד שנה ולאחר שנה, ומה חולקים רבי ולרבנן.	"עד שנה יכול המוכר לחזור ולקחתו מיד הלוקח, ולאחר שנה נחלט הבית ללוקח.<br>לרבנן שנה פירושו י""ב חודש, ואם עברו בי""ד את השנה המוכר מרויח עוד חודש.<br>לרבי מונין שס""ה ימים בדיוק ללא קשר לחדשים."	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הביאו קרבנות ציבור מתרומה ישנה, מה הדין.	אמר רב יהודה אמר שמואל אם הביא מן הישן יצא, אלא שחסר מצוה.	יומא פרק שישי סה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה. הא דיחיד מתה. מדוע זה לא מתאים לרב.	"כי לא מיבעי לרבנן אין חטאת כזו מתה שהרי מקריב את הראשונה וזו אינה אבודה, אלא אפילו לרבי אינה מתה שהרי לא הופרשה לתשלומי אבוד שהרי היה הראשון קיים ורק לצורך גורל עשו את זה, וזה כמפריש שתי חטאות לאחריות שאם יאבד אחד מהם יקריב את חבירו, שלכו""ע אין השני מת."	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה. הא דיחיד מתה. מה יענה על זה רב.	כיון שרב סובר שמצוה בראשון כר' יוסי, הופרש השעיר השני לאיבוד, ולא גרע ממפריש לתשלומי אבוד, ורב מעמיד את המשנה כרבי, שמפריש לתשלומי אבוד כאבוד דמי.&nbsp;	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שילוח השעיר מעכב.	"לכו""ע אינו מעכב, דכי כתיב חוקה על דברים שהכהן עושה בבגדי לבן, ולא על דברים הנעשים ע""י איש עתי."	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תורמין על האבוד שלא נודע.<br>מה הכוונה.	כשהיו ממלאים שלש קופות מכסף הלשכה כדי לקחת קרבנות צבור, תרמו אותן על מנת שיהיו כולם זוכים בתרומת הקופה להיות הקרבנות גם עליהם, ואפילו על מי ששלח שקלו ואבד לו, ואין ידוע לו.	יומא פרק שישי סה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צבור שחטאו בעבודה זרה בהוראת בית דין, איזה קרבן מביאים.	פר לעולה ושעיר לחטאת (שעירי עבודה זרה).	יומא פרק שישי סה א		
